מחשבות על רגולציה, משפט וממשל

עיתון דה-מרקר פרסם הבוקר (9.2.2010) כתבה מעוררת מחשבה על השתלטות יצחק תשובה על ענף האנרגיה. בכתבה מתוארות תחומי הפעילות של קבוצת דלק בבעלותו של תשובה בתחום האנרגיה בישראל, לרבות החזקה בעתודות גז טבעי, שטחי חיפוש בים לנפט ולגז, תשתית הולכה ימית של גז טבעי, אחסון גז טבעי, תחנות כוח פרטיות, התפלת מי ים, ועוד ועוד. הכתבה מסתיימת במשפט "שליטתו [של תשובה] ב"שרשרת המזון" של ענף האנרגיה בישראל אשר הולכת וצוברת תאוצה בימים אלה ממש, תפסה את הרגולטורים במשק לא מוכנים. בעוד אלה עדיין מתמהמהים, עלול להירקם מולם מונופול אנכי מושלם." הכתבה מעוררת מחשבה וגם דאגה. האמור בה משתלב עם כתבה אחרת שהתפרסמה היום על-ידי מירב ארלוזרוב, המתריעה על "תרבות השליפות" המאפיינת של השלטון בישראל. ארלוזרוב מצביעה על  מספר החלטות הנדונות בימים האחרונים ללא כל עבודת מטה מסודרת, מבלי שנבחנו העלויות והתועלות של החלטות אלו. היא מדברת על תוכנית התחבורה של נתניהו, תשלום השכר לראש מטה שר הבטחון ועוד.

הדברים כמובן קשורים זה לזה. בהעדר תרבות שלטונית מסודרת של בחינת עלויות ותועלות של החלטות ממשלתיות, ובכלל זאת, החלטות בתחום הרגולציה, ובהעדר מנגנוני פיקוח ובקרה סבירים, קשה להתפלא על קבלת החלטות פגומה, ועל החלטות המשרתות יותר אינטרסים של קבוצות אינטרס פרטיות על-פני האינטרס הציבורי. בהקשר זה, חשוב להדגיש כי נזקים לציבור הרחב יכולים להיגרם לא רק עקב החלטות שלטוניות, אלא גם עקב אי-קבלת החלטות שלטוניות, ובפרט, העדר בחינה חוזרת ונשנית, אחת למספר שנים, של המדיניות הממשלתית והרגולטורית בתחומים שונים. כך, לדוגמא, האם ניתן לדעת מתי נבחנה לאחרונה המדיניות הממשלתית בעניין הענקת זיכיוניות לחיפושי נפט וגז טבעי? המסגרת המשפטית הפורמלית לא השתנתה, ואין זה ברור כלל ועיקר שהמדיניות עצמה השתנתה. אולם האם הסדרים שהיו מתאימים לפני עשרות שנים מתאימים בהכרח גם למציאות כיום? האם לאחר שגילינו כי יש גז טבעי סמוך לחופי ישראל, אין מקום להגביל את הענקת הזיכיוניות, או לדרוש תמורה גבוהה יותר לאוצר המדינה? ואולי ראוי שהמדינה היא זו שתחפש את הגז בסמוך לחופיה?

בהקשר זה ניתן להעלות מספר שאלות בעניין מיזם המכונית החשמלית שיוזם שי אגסי. העיתונות הכלכלית והחדשותית מלאה בשבועות האחרונים בידיעות בדבר המיזם החדשני, בו ישראל צפויה לשמש כמעבדה לאפשרות השימוש במכונית המונעת על-ידי חשמל. לצורך כך, כפי שעולה מהעיתונות, עתידה ישראל כולה להיות מרושתת בעמודי חשמל, שיאפשרו למכוניות חשמליות למלא את הבטריה המותקנת בהן. המדובר כמובן בפרויקט תשתית שישנה אפשרות כי ישתייך לתחום של "מונופול טבעי". זאת, שכן קשה להניח כי לצד עמודי החשמל של חברת better place יוצבו עמודי חשמל של חברת perfect place (שם פיקטיבי) וחברת wonderful place (גם כן שם פיקטיבי) וכל חברה שעתידה להיכנס לתחום זה בעתיד. נשאלת השאלה האם נקבעה רגולציה ברורה באשר לאופן השימוש במערכת העמודים בתוצב? האם נקבעו מגבלות על יכולת חברת better place להגביל חברות אחרות מלעשות שימוש בעמודים אלו (במטרה למנוע מונופול אנכי)? ועוד כהנה וכהנה שאלות.

השאלות -שאלות, ותשובות ברורות – אין. ובהעדר מנגנונים אפקטיביים של פיקוח ובקרה, קשה להניח כי תהיינה תשובות ברורות. כל זה מעורר כאמור לעיל חשש כבד, שמא כולנו נשלם בעתיד את מחדליה של הרגולציה וההתנהלות השלטונית בהווה.